הסנהדרין הגדולה של ירושלים

במסורת ישראל, הסנהדרין הגדולה של ירושלים מייצגת את אידיאל החכמה הקיבוצית הנטועה בתורה, המסוגלת לאחד צדק, הבחנה, אחריות וחיים לאומיים.

החכמים נקראים «עיני העדה»: כפי שהעיניים מנחות את הגוף, כך מנחה החכמה הקיבוצית את העם. בלא בהירות כזו, ישראל יכול להתקדם בעוצמה, אך ללא חזון משותף.

מקור: רש״י על במדבר טו, כד, על הביטוי «עיני העדה».

בית דוד פועל להחזיר תודעה זו ללב העם: לא כתביעת כוח, אלא כמפתח חיוני לתקומה הרוחנית, המוסרית והלאומית של ישראל.

הסנהדרין הגדולה של ירושלים אינה רק זיכרון עתיק. היא מזכירה לישראל את ייעודו העמוק: להקרין מירושלים דבר של תורה, צדק, אמת ושלום.

הסנהדרין הגדולה של ירושלים אינה בראש ובראשונה כוח לתבוע. היא חכמה שיש לשוב ולגלות.

חכמה המסוגלת לאחד תורה וצדק.

חכמה המסוגלת להאיר את החיים הלאומיים מבלי למחוק את ההבדלים.

חכמה המסוגלת להזכיר לישראל את ייעודו העמוק: להיות עם של אמת, של אחריות ושל שלום.

מירושלים, בית דוד מבקש לקדם תודעה זו בכבוד, בעוצמה, בזהירות ובנאמנות.